Vayedaber

Simple Havroutah

Sanhedrine

Daf 49b

מַתְנִי' אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין: סְקִילָה, שְׂרֵיפָה, הֶרֶג, וָחֶנֶק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׂרֵיפָה, סְקִילָה, חֶנֶק, וָהֶרֶג. זוֹ מִצְוַת הַנִּסְקָלִין.

Traduction

MISHNA: Four types of the death penalty were given over to the court, with which those who committed certain transgressions are executed. They are, in descending order of severity: Stoning, burning, killing by decapitation, and strangulation. Rabbi Shimon says: They are, in descending order of severity: Burning, stoning, strangulation, and killing. This execution, described in the previous chapter, is referring to the mitzva of those who are stoned, i.e., to the process of execution by stoning.

Rachi non traduit

מתני' ארבע מיתות. סקילה שריפה הרג וחנק. דווקא נקט סידרא סקילה חמורה משריפה ושתיהן מהרג ושלשתן מחנק ונפקא מינה למתחייב שתי מיתות דקי''ל לקמן (סנהדרין דף פא.) דנידון בחמורה:

רבי שמעון כו'. פלוגתא מפרש בגמרא:

זו מצות הנסקלין. שפירשנו בפרקין דלעיל (סנהדרין דף מה.) בית הסקילה היה גבוה שתי קומות כו' ומשום דבעי למתני מצות הנשרפין והנהרגין והנחנקין כיצד הדר ונקט להאי:

גְּמָ' אָמַר רָבָא אָמַר רַב סְחוֹרָא אָמַר רַב הוּנָא: כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמִים דֶּרֶךְ מִנְיָין, אֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר, חוּץ מִשִּׁבְעָה סַמָּנִין.

Traduction

GEMARA: Rava says that Rav Seḥora says that Rav Huna says: Wherever the Sages taught a halakha by means of a list, there is no significance to the order of their list, except for in the mishna that discusses the seven abrasive substances, where the order is significant.

Rachi non traduit

גמ' כל מקום ששנו חכמים דרך מנין. וסידרו דבר אחר דבר:

אין מוקדם ומאוחר. לא דקדקו להקדים במשנתן את המוקדם ולאחר את המאוחר שיש מקום שהשנוי מאוחר במשנה צריך להקדימו במעשה כגון סדר ח' בגדים של כהונה גדולה כדמפרש לקמיה דמכנסים קודמין בלבישה ולא הקדימו לשנותן כסדר לבישתן ויש מקום שהסדר שנוי כמשפטו לכתחיל' אבל אי אפיך לית לן בה כגון דברי סדר חליצה כדלקמיה:

חוץ מסדר שבעה סממנין. האמורים לענין הכתם של דם שבהן דיקדקו בסדר משנתן כל דבר המועיל לחבירו קרי ליה סם לגביה ואין סם לשון בושם ולא לשון מרפא אלא לשון דבר הצריך לתיקון חבירו:

Tossefoth non traduit

אמר רבא אמר רב סחורא אמר רב הונא. בכמה דוכתי איכא הכי והא דאמר רבא בס''פ אלו מציאות (ב''מ דף לג.) כגון רב סחורא דאסברן זוהמ' ליסטרין משמיה דנפשיה לא אגמריה טפי א''נ ה''ק אפילו לא למד מרבו אלא דבר זה בלבד נחשב רבו בכך א''נ בההיא שעתא אכתי לא גמר מיניה טפי:

דִּתְנַן: שִׁבְעָה סַמָּנִין מַעֲבִירִין עַל הַכֶּתֶם – רוֹק תָּפֵל, וּמֵי גְרִיסִין, וּמֵי רַגְלַיִם, וְנֶתֶר, וּבוֹרִית, קִמוֹלְיָא, וְאַשְׁלָךְ.

Traduction

As we learned in a mishna (Nidda 61b): One applies seven abrasive substances to the stain found on a woman’s clothing in order to find out whether the stain is from menstrual blood, and therefore ritually impure, or whether it is another type of stain, and therefore pure. These substances are: Bland spittle, which is the spittle of someone who has not yet tasted anything in the morning; moisture of grits, which is the spittle of one who has chewed the grits of beans; urine; natron; lye [borit]; Kimolian earth [kimuleya]; and potash. If the stain disappears as a result of the application of all of these substances, the stain is considered to have been from blood.

Rachi non traduit

מעבירין על הכתם. לבודקו אם דם נדה הוא ולטמא טהרות שנגע בהן או צבע הוא והטהרות טהורות ואם עבר באלו שבע סממנין כשיכבס אותו בהן כסדרן בידוע שדם היה ואם לא עבר בידוע שצבע היה:

רוק תפל. שלא טעם כלום כל אותו היום. תפל ריקם ונגוב וחסר כל טעם מאכל כגון דבר שלא נמלח דמיקרי תפל:

ומי גריסין. ומי לעיסת גריסין של פול שלועסין וכוססין אותו ומשפשפין אותו בהן:

ומי רגלים. שהחמיצו והסריחו:

נתר. מין אדמה הוא וקורין לה ניתרא:

ובורית. עשב הוא ומעביר כתמין וקורין ליה אירבנ''ו שבונריי''א:

קמוליא. התם מפרש לה שלוף דוץ ולא ידענא מאי היא:

אשלך. נמצא בנקבי מרגליות העולות מתוך הים:

Tossefoth non traduit

מעבירין על הכתם. פ''ה לבודקו אם דם נדה הוא ור''ת מפרש דאפילו דם נדה ודאי אע''ג דמטמא לח ויבש כיון דאין עובר על ידי ז' סממנים בטל וטהור דתני ר' חייא דם נדה ודאי מעביר עליו שבעה סממנין ומבטלו:

וְקָתָנֵי סֵיפָא: הֶעֱבִירָן שֶׁלֹּא כְּסִידְרָן, אוֹ שֶׁהֶעֱבִירָן שִׁבְעָתָן כְּאֶחָד – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.

Traduction

And it is taught in the latter clause of that mishna that the order of the substances is essential, as it states: If one applied them not in the order prescribed for them, or applied all seven of them at once, he has done nothing; the laundering has not been effective.

Rachi non traduit

לא עשה ולא כלום. אין זה נסיון שאם לא עבר בכך אכתי איכא למימר דם הוה והאי דלא עבר היינו משום דאין גריסין מועילין אלא לאחר הרוק וכן כולם כסדר. והא דרב סחורא קבוע' בהאי גמרא משום דמייתינן להני ארבע מיתות ב''ד דמתני' עלה כדפליג רב פפא עליה ואמר אף ארבע מיתות דווקא נישנו הקודם במשנה קודמת לחברתה אם נתחייב שתי מיתות:

רַב פָּפָּא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: אַף אַרְבַּע מִיתוֹת. מִדְּקָא מִפְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן, שְׁמַע מִינַּהּ דַּוְקָא קָתָנֵי. וְאִידָּךְ, בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי.

Traduction

Rav Pappa the elder says in the name of Rav: The four types of the death penalty are also taught in order. This is apparent from the fact that Rabbi Shimon disagrees with the first order; conclude from it that it is taught in an exact order. The Gemara adds: And the other Sage, Rav Huna, does not include this mishna among those in which the order is significant, as he is not speaking of mishnayot where there is a dispute with regard to the correct order.

Rachi non traduit

בפלוגתא לא קמיירי. רב סחורא נמי אית ליה דמתני' דוקא תנן ומיהו כי נקט איהו לא נקט מילי דפלוגתא:

רַב פָּפָּא אָמַר: אַף סֵדֶר יוֹמָא, דִּתְנַן: כָּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאֲמוּרִים עַל הַסֵּדֶר, אִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵירוֹ – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.

Traduction

Rav Pappa says: The order of the service in the Temple on the Day of Atonement, Yom Kippur, is also taught in its proper order, as we learned in a mishna (Yoma 60a): With regard to all actions performed in the context of the service of Yom Kippur, which are stated in the Mishna, as in the Torah, in order, the halakha is: If the High Priest performed one action before another, i.e., if he diverged from the order that is written, it is as though he has done nothing.

Rachi non traduit

אף סדר יומא. דעבודת יום הכפורים הסדורות במשנה במסכת יומא זו אחר זו דווקא קתני:

Tossefoth non traduit

כל מעשה יום הכפורים. למ''ד (יומא דף ס:) לא נאמר חוקה אלא בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים לא איירי בדברים שנעשים בבגדי זהב בחוץ:

וְאִידָּךְ, הָהוּא חוּמְרָא בְּעָלְמָא.

Traduction

And the other Sage, Rav Huna, does not include this mishna because that is merely a stringency. Although a change in the order invalidates the Yom Kippur service, this is not due to the importance of some rites relative to others, but because this order was established by the Torah.

Rachi non traduit

ואידך. אמר לך וודאי דוקא קתני ומיהו חומרא בעלמא הוא שהחמיר הכתוב בעבודת אותו היום שאם שינה בסידרו פסול ולא משום חשיבות דעבודות הוא שתהא זאת חמורה וחשובה מחבירתה אלא חומר היום שנכתבה חוקה בסידורה לעכב וכי אמרינן אנן במידי דחשיבותה גרם ליה כגון ארבע מיתות דאמרינן לקמן דזו חמורה מזו וכן בשבע סמנין שצורכו וכחו של כל אחד ואחד גורם לו ליקדם וכן מכנסיים שחישבן הכתוב להקדימן כדלקמן אבל יום הכפורים חומר היום בעלמא הוא שלא לשנות בו ולא כח עבודות:

רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אַף סֵדֶר תָּמִיד, דְּקָתָנֵי עֲלַהּ ''זֶהוּ סֵדֶר תָּמִיד''. וְאִידָּךְ – הָהוּא לְמִצְוָה בְּעָלְמָא.

Traduction

Rav Huna, son of Rav Yehoshua, says: The order of the daily offering, described in the mishna at the end of tractate Tamid (33b), is also essential; as it is taught with regard to it: This is the order of the daily offering, indicating that it should be performed in exactly that order. And the other Sage, Rav Huna, does not include this mishna, as that requirement is merely for the mitzva. In other words, it is preferable that the offering be sacrificed in that order, but it is not disqualified if one deviates from that order.

Rachi non traduit

ואידך. רב פפא דאיירי נמי בחומרי אמר לך ההוא מצוה בעלמא ואי אפיך לית לן בה:

Tossefoth non traduit

אף סדר תמיד. תימה דלא קאמר אף סדר ברכות דתנן בפרק בתרא דר''ה (ד' לב.) סדר ברכות אבות וגבורות וקדושת השם עוד תנן התם (ד' לג:) סדר תקיעות ג':

וּלְאַפּוֹקֵי מִמִּצְוַת חֲלִיצָה, דִּתְנַן: מִצְוַת חֲלִיצָה – בָּא הוּא וִיבִמְתּוֹ לִפְנֵי בֵּית דִּין, הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו''.

Traduction

And Rav Huna’s principle excludes the mitzva of the ritual through which a man whose married brother dies childless [yavam] frees his late brother’s wife [yevama] of her levirate bonds [ḥalitza]; i.e., it teaches that the order of that ceremony is not essential. As we learned in a mishna (Yevamot 106b): The mitzva of ḥalitza is performed in this manner: The yavam and his yevama come before the court, and the judges of the court offer him advice that is appropriate for him as to whether to enter levirate marriage or to perform ḥalitza, as it is stated: ''And the elders of his city shall call him and speak to him'' (Deuteronomy 25:8).

Rachi non traduit

ולאפוקי ממצות חליצה. האי כל מקום דקאמר רב סחורא דלא דיקדקו בו לאפוקי מסדר השנוי במצות חליצה אתא דלא תימא דווקא הוא ואע''ג דמצותיה הכי כדקא מסדר ואזיל:

עצה ההוגנת לו. שאם היה הוא זקן והיא ילדה הוא ילד והיא זקינה אומרין לו כלך אצל שכמותך ולא תכניס קטטה לתוך ביתך:

וְהִיא אוֹמֶרֶת: ''מֵאֵן יְבָמִי וְגוֹ''', וְהוּא אוֹמֵר: ''לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ''. וּבִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיוּ אוֹמְרִין.

Traduction

And if they decide to perform ḥalitza, she says: ''My brother-in-law refused to establish a name for his brother in Israel, he did not wish to consummate the levirate marriage'' (Deuteronomy 25:7), and afterward he says: ''I do not wish to take her'' (Deuteronomy 25:8). And they would say these statements in the sacred tongue, Hebrew.

Rachi non traduit

היא אומרת. תחילה מאן יבמי והוא אומר לה לא חפצתי ואחר כך חולצת ואחר כך רוקקת ואחר כך קוראה ככה יעשה אפי' הכי אי אפיך לית לן בה כדקתני לקמן:

ובלשון הקודש היו אומרין. במסכת סוטה יליף לה בפרק אלו נאמרין בכל לשון (סוטה דף לב.):

וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו – רוֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּינִין. ''וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לְאִישׁ וְגוֹ' וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹ'''.

Traduction

The verse states: ''His yevama shall approach him, before the elders, and remove his shoe from on his foot and spit before him'' (Deuteronomy 25:9). Accordingly, she removes his shoe and she spits before him a quantity of spittle that is visible to the judges. ''And she shall respond and say: So shall it be done to the man who does not build his brother’s house. And his name shall be called in Israel: The house of he who had his shoe removed'' (Deuteronomy 25:9–10).

Rachi non traduit

רוק הנראה. שיהא בו כדי לראות כשיוצא מפיה דבעינן לעיני הזקנים וירקה:

וְאָמַר רַב יְהוּדָה: מִצְוַת חֲלִיצָה – קוֹרְאָה וְקוֹרֵא, חוֹלֶצֶת וְרוֹקֶקֶת, וְקוֹרְאָה.

Traduction

And Rav Yehuda says that this is the correct order for the mitzva of ḥalitza: She recites the sentence beginning with ''My brother-in-law refused'' (Deuteronomy 25:7), and afterward he recites ''I do not wish to take her'' (Deuteronomy 25:8). Then she removes the shoe, and spits, and recites: ''So shall it be done to the man who does not build his brother’s house'' (Deuteronomy 25:9).

Rachi non traduit

קוראה וקורא חולצת ורוקקת וקוראה. קוראה מאן יבמי וקורא לא חפצתי חולצת ורוקקת וקוראה ככה יעשה לאיש:

וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? מַתְנִיתִין הִיא! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: מִצְוָה הָכִי, וְאִי אָפֵיךְ – לֵית לַן בַּהּ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בֵּין שֶׁהִקְדִּים חֲלִיצָה לִרְקִיקָה, אוֹ רְקִיקָה לַחֲלִיצָה – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי.

Traduction

And we discussed it: What is Rav Yehuda teaching us? This is already stated in the mishna. The answer is that this is what Rav Yehuda teaches us: It is a mitzva to perform ḥalitza like this, i.e., this is the proper order, but if one switched the order we have no problem with it; the ḥalitza is still valid, as the order of the ritual is not essential. This is also taught in a baraita: Whether one performed the removal of the shoe before the spitting, or the spitting before the removal of the shoe, what she did is done, i.e., the ḥalitza is valid.

Rachi non traduit

ה''ג והוינן בה מאי קמשמע לן כו'. ומהא דרב יהודה שמעינן דמתניתין לאו דווקא משום הכי נקט לה הכא:

וּלְאַפּוֹקֵי מֵהָא דִּתְנַן: כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵּלִים, וְהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה. בִּכְתוֹנֶת, בְּמִכְנָסַיִם, בְּמִצְנֶפֶת, וְאַבְנֵט. מוֹסִיף עֲלֵיהֶן כֹּהֵן גָּדוֹל: חוֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וְצִיץ.

Traduction

And Rav Huna’s principle also excludes that which we learned in a mishna (Yoma 71b): The High Priest serves, i.e., performs the Temple service, wearing eight garments, and the ordinary priest performs the Temple service wearing four. An ordinary priest performs the Temple service in a tunic, in trousers, in a mitre, and in a belt. The High Priest adds another four garments beyond those worn by the ordinary priest: A breastplate, and an ephod, and a robe, and a frontplate. The order listed in this mishna indicates that the tunic was put on first.

Rachi non traduit

ולאפוקי. אהא דרב סחורא קא מהדר:

וְתַנְיָא: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם לַמִּכְנָסַיִם? שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ''.

Traduction

And it is taught in a baraita: From where is it derived that nothing precedes the donning of the trousers when the priest dresses? As it is stated: ''He shall wear a sacred tunic of linen; and trousers of linen shall be on his flesh'' (Leviticus 16:4). This indicates that the trousers come first, as they are worn directly on the flesh, proving that the list in the mishna is not in accordance with the order in which the priests dressed.

Rachi non traduit

על בשרו. משמע כשלובשן יהא בשרו מבלי לבוש דאי לא הא אתא לאשמועינן למה לי על בשרו:

וְתַנָּא, מַאי טַעְמָא אַקְדְּמֵיהּ לִכְתוֹנֶת? מִשּׁוּם דְּאַקְדְּמֵיהּ קְרָא. וּקְרָא, מַאי טַעְמָא אַקְדְּמֵיהּ? מִשּׁוּם דִּמְכַסְּיָא כּוּלֵּהּ גּוּפֵיהּ, עֲדִיפָא לֵיהּ.

Traduction

The Gemara asks: But if so, what is the reason the tanna mentions the tunic first? The Gemara answers: Because the verse mentions it first. The Gemara asks: And what is the reason the verse mentions it first? The Gemara answers: Because it covers his entire body, the Torah prefers to mention it first.

Rachi non traduit

מאי טעמא אקדמה לכתונת. הואיל ומכנסיים קודמין:

דאקדמיה קרא. כתונת בד קדש ילבש ומכנסי בד וגו' (ויקרא ט''ז:ד'):

סְקִילָה שְׂרֵיפָה כּוּ'. סְקִילָה חֲמוּרָה מִשְּׂרֵיפָה, שֶׁכֵּן נִיתְּנָה לִמְגַדֵּף וּלְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. מַאי חוּמְרָא? שֶׁכֵּן פּוֹשֵׁט יָדוֹ בָּעִיקָּר.

Traduction

§ The mishna states the types of the death penalty in descending order of severity: Stoning, burning, killing by decapitation, and strangulation. The Gemara discusses the basis for this order. Stoning is considered more severe than burning, as stoning is meted out to one who blasphemes, i.e., one who curses God, and to one who worships idols. For what reason is the severity of these transgressions considered greater than others? Because the transgressor undermines the fundamental tenets of Judaism.

Rachi non traduit

סקילה חמורה כו'. טעמא דמתניתין מהדר לפרושי מ''ט דרבנן דאמרו סקילה קודמת לשריפה ושריפה להרג והרג לחנק:

שכן נתנה למגדף. מברך את השם והוא בסקילה כדכתיב (שם כד) הוצא את המקלל וגו':

ולעבודת כוכבים. שהן עבירות חמורות:

ומאי חומרא. דמגדף ועבודת כוכבים דקאמרת דמיתה הניתנה להם ודאי חמורה משאר מיתות שהרי ניתנה לעבירה חמורה:

אַדְּרַבָּה: שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה, שֶׁכֵּן נִיתְּנָה לְבַת כֹּהֵן שֶׁזִּינְּתָה. וּמַאי חוּמְרָא? שֶׁכֵּן מְחַלֶּלֶת אֶת אָבִיהָ.

Traduction

The Gemara raises an objection: On the contrary; burning is more severe than stoning, as it is meted out to a priest’s daughter who committed adultery (see Leviticus 21:9). And for what reason is the severity of this transgression considered greater than others? Because through her sin she profanes not only herself but her father as well.

Rachi non traduit

שכן מחללת את אביה. כדקאמרינן לקמן (סנהדרין דף נב.) שאם היו נוהגין בו קדש נוהגין בו חול אומר ארור שזו ילד ארור שזו גידל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source